צפייה בטלוויזיה יותר משעתיים ... השמנת יתר ולמחלות לב
היום כאשר אנו יושבים מול מסך הטלוויזיה, נוהגים לקחת חטיפים  מתוקים כדי להמתיק את המתח. אולם ההרגל זה נתפס במוח כגורם מהנה ולכן המוח שלנו מצווה עלנו לחזור על פעולה זאת כל פעם שאנו חפצים לשבת מול מסך הטלוויזיה. במשך הזמן התנהגות זאת הופכת להתמכרות שמביאה אותנו לאחר זמן רב להתפתחות של עודף משקל, מחלת סוכרת ומחלות קרדיו-ווסקולריות.

במחקר מקיף שפורסם בחוברת אחרונה של ב-JAMA)1) שכלל יותר ממיליון איש, נמצא שכאשר הרגלי הצופים בטלוויזיה הוא שעתיים ויותר ליום, השכיחות של מחלת סוכרת עלתה ב 20% ושל מחלות קרדיו-וסקולריות עלתה ב 15% לעומת אלה שצופים פחות  משעתיים ביום.

צפייה בטלוויזיה (וגם עבודה עם המחשב) במשך תקופות ארוכות היא הסיבה העיקרית לחוסר פעילות גופנית בעולם המערבי. כאשר אנו משלבים זאת עם אכילת מזונות המכילים כמות גדולה של פחמימות פשוטות, שומנים מסוג טרנס (סוג שומן "נוקשה" שמקורו בתעשיית המזון ושנקרא מרגרינה) הדרדרות הבריאותית נעשית מהירה יותר. הפחמימות הפשוטות והשומנים מסוג טרנס נמצאים בחטיפים רבים כמו עוגיות ובורקס ובמשקאות "light" (דלות) בקלוריות. הפחמימות הפשוטות עוברות בקלות את המערכת העיכול בלי הצורך לעבור תהליך של עיכול אנזימתי, מעלות במהירות את רמת הסוכר בדם וגורמת לעליה חדה בהפרשת האינסולין. לאחר שעודף הקלוריות הללו אינן נשרפות בגוף, מכיוון שהצופה נח בזמן תצפית בטלוויזיה, הרמה הגבוה של אינסולין בדם הופכת את הסוכר לתאי שומן שנאגרים בשיפולי הבטן. במשך הזמן, אנו שמים לב לעליה במשקל ועושים דיאטות לא מוצלחות מסוגים שונים אולם בשלב מאוחר הרופא המטפל  מבשר לנו שחלינו במחלת הסוכרת או בהשמנת יתר.

באופן נורמלי הגוף זקוק לפחמימות מכל הסוגים אולם כל החטיפים צויינו למעלה הם עשויים מפחמימה אחת= סוכר (גלוקוז).  הגוף זקוק סה"כ  רק ל-150 גרם של פחמימות מכל הסוגים מפחמימות מורכבות אשר נמצאות בעיקר בחיטה מלאה, לחם משיבולת שועל או שיפון, פטריות ועגבניות.
למעשה המאמר הזה אינו מחדש לנו דבר. השאלה היא למה האנשים מבזבזים 3-4 שעות כל יום בצפייה בטלוויזיה או במשחקי המחשב?. לפעמים אנשים מתכנתים את תכניות השבוע מראש כדי לא להפסיד את התוכנית אהובה עליהם. התברר שמדובר בסוג של התמכרות של המוח ל -60-90 דקות של אופרת סבון, 30 דקות לחדשות, שעה וחצי בצפייה סרט וכל זה אחרי שישבו כל היום במשרד מול מסך המחשב. בדרך כלל הרגלים אלה מלווים בשתית קפה  ואכילת ומתוקים שונים. גם כאשר הולכים לקולנוע, מפתים אותנו עם מגוון גדול של מתוקים. ולעתים האנשים לוקחים קופסה גדולה מאוד עם פופקורן ( שמכינים אותו מגרגירי תירס ותוספת שמן תירס). תופעות נוספות אחרות שמחמירות עוד יותר את המצב הבריאות הוא ריבוי התוכניות לבישול ותחרויות בישול. כל התוכניות הללו מקשות על האנשים לעזוב את כורסת הטלוויזיה המרופדת גם בגלל המתכונים שיכינו בעוד מועד מתוכנית הבישולים הקודמת. בלי לשים לב, אנשים פוגעים בעצמם לאט-לאט כתוצאה מאכילת יתר של פחמימות פשוטות וחוסר פעילות גופנית. גם במאכלים נוספים נמצאים כמויות משמעותיות של שומן תעשייתי מסוג טרנס (מרגרינה) כגון בורקס, מלאווח, ג'חנון, קרואסון, עוגיות פריכות שונות, וופלים, עוגיות "אוזני המן", עוגיות "מעמל", עוגיות קרמשניט וחמאת בוטנים.

מה עושים? ראשית , מנהלי הטלוויזיה צריכים להכניס יותר תכניות של פעילות גופנית, הרגלי תזונה נכונים או תכניות של הרגלי חיים נכונים. האם זה מספיק? התשובה היא לא מכיוון שתוכניות אלה מורידות את הרייטינג של בתחנה. יש דרך אחרת? כן. כל אחד צריך לדאוג לעצמו לא להגיע לרופא יותר מדי מוקדם. כמו בכל התמכרות צריך להפסיק למוח את הגירוי או את הרגל הצפי בטלוויזיה ושל משחקים במחשב. אפשר לעשות זה על ידי קביעת גבול של הזמן למשך תקופה מסוימת ולהכין חטיפים של ירקות בזמן הציפייה,  לארגן את המשפחה להליכה או למשחקים בשעות אחרי צהריים בפארק או במקומות בילוי אחרים כדי לחזור הביתה עייפים ואחרי ארוחה קלה הופ הולכים ישר למיטה. אולם הסכנה נמצאה גם מחוץ לבית וקשה מאוד להילחם נגד בקשות החוזרות של הילדים לקנות ממתקים. צריך להסביר להם את הסיבה להימנעות מאכילה ממתקים ולצאת מהבית עם שקית של פירות מסוגים שונים שחוסמים את התאווה של הילדים לממתקים אלה. נכון הם רואים ילדים אחרים שאוכלים ממתקים אולם אפשר להסביר את התוצאות. אפשר לשבת בבית קפה לפני כניסה לבית קולנוע , לאכול סלט ירקות, לחם מחיטה מלאה עם סלמון או חזה עוף עגבניות וחזה, סלט פירות או להכין שקית עם פירות מקולפים לסרט בקולנוע. העיקר לעמוד בפיתוי הזה שנקרה פחמימות פשוטות.    

בברכה ובריאות תודה
Dr Alexander Arditti MD

References
1. Television Viewing and Risk of Type 2 Diabetes, Cardiovascular Disease, and All-Cause Mortality” by Anders Grøntved, MPH, MSc; Frank B. Hu, MD, PhD. Published in JAMA. 2011;305(23):2448-2455. doi: 10.1001/jama.2011.812. Abstract

חפש
 
 אין להשתמש במידע שבאתר כתחליף לאבחנה ולטיפול רפואי מוסמכים והאחריות לגבי התוצאות חלה על המשתמש בלבד
כל הזכויות שמורות ל ד"ר אלכס ארדיטי עיצוב ובניית אתר: אינטרטק בניית אתרים
לייבסיטי - בניית אתרים