אורח חיים בריא לספורטאים
השימוש בהורמונים, האסורים, לשיפור הישגי הספורטאים הוא אחד הנושאים המעסיקים את קהילת הספורט. רק באולימפיאדה האחרונה באתונה, דווח על שני ספרינטרים יוונים שסירבו להתייצב לבדיקת סמים בגלל חשד שמא יגלו בבדיקת שתן סמים אסורים לשימוש. ידוע לנו גם על רשימה הולכת וגדלה של ספורטאי-על שנתפסו בשימוש בסמים אלה וצפויים כנראה לעונשים כבדים ולשלילת הישגיהם.

פרופ' ספרלינג (Sparling), מנהל המחלקה לפיזיולוגיה ישומית במכון ג'ורג'יה לטכנולוגיה שבאטלנטה, אומר "אדם שיש לו מוטיבציה גבוהה, גם אם יקדיש זמן רב לאימון גופני אינטנסיבי, לא יוכל להגיע לרמה של ספורטאי-על, אלא אם קיבל מההורים בתורשה גנים טובים שמאפשרים מצב פיזיולגי מתאים לפעילות ספורטיבית ברמה גבוהה". גנים אלה דרושים לבניית חלבוני השריר והמערכת האנזימתית האחראית ליצירת אנרגיה. כדי להפעיל את הגנים , אנו זקוקים לרמה גבוהה של הורמונים בדם. ההורמונים המופרשים נקשרים לקולטנים המתאימים ונותנים את ההוראות לגנים לייצר את המרכיבים השונים של השריר. במאמר זה, נתריע על שימוש בחומרים אסורים, נדון בשינויים ההורמונלים שמתרחשים בגופו של ספורטאי ובגישות הקיימות בספרות המקצועית להשגת הפרשה הורמונלית מרבית בדרכים טבעיות ולאורך הזמן.

חומר חדש שנאסר לשימוש: ה-THG
הדרך הטובה ביותר למניעת השימוש בחומרים אסורים בספורט, היא על ידי העברת אינפורמציה זמינה ואמינה לספורטאים בכל הקשור לסכנות הכרוכות בשימוש בחומרים אלה. לאחרונה יצא ה- FDA בהודעה נגד שימוש בחומר החדש tetrahydrogestrinone או בקיצור THG. חומר זה מיוצר במעבדה מחתרתית על ידי הוספת מולקולה של מימן ל- gestrinone. חומר זה הוא סטרואיד, שרופאים גינקולוגים משתמשים לטיפול בדימום קשה ממקור רחמי. החומר שנוצר, THG, הוא בעל השפעה חזקה כסטרואיד אנבולי אנדרוגני, כלומר בעל השפעה הורמונלית הדומה לטסטוסטרון.

אך יש לו השפעה נוספת הדומה לזו של ה-progesterone שהוא הורמון נשי. שימוש ב- THG יכול לגרום להפסקת המחזור לאישה או הפסקת הפוריות לגבר. בדומה להורמונים סינתטים אסורים אחרים, שימוש ממושך של THG גורם לשינויים בפרופיל השומני, הפרעות בתפקוד הכבד, שינוי בספירת דם וכאמור להפרעות הורמונליות משמעותיות שקשה יהיה לתקנן.
שינויים פיסיולוגים והורמונלים בגוף בשעת אימון בחדר כושר.

שינויים פיסיולוגים רבים מתרחשים בגופו של ספורטאי הישגי. הם פורטו במגזין זה במאמר "אימון גופני במועדון כושר" בגיליון 115 חודש דצמבר 2003. השינויים הפיסיולוגים מתבטאים בעליה בסבולת לב-ריאה, שנויים בפרופיל השומנים במערכת הדם ובתפקוד של מערכת העצבים.

יש לשים לב לתהליכים נוספים שפורסמו בספרות:
א. עליה ברמה של רדיקלים חופשים בגוף.
ב. ירידה הדרגתית בייצור ATP בגוף עקב חוסרים סמויים של חומרים חיוניים הנחוצים ליצורו התקין.
ג. תגובות שונות של מערכת ההורמונלית כתוצאה מטיב המזון
ד. השפעת הסטרס ואורח חיים על הפרשת ההורמונים.
א. עליה ברמה של רדיקלים חופשים

רדיקלים חופשים או (reactive oxygen species) ROS, הם מולקולות בעלות מטען אלקטרוני לא יציב (חסר לו אלקטרון אחד במעגל החיצון). מצב זה הוא תוצאה של תגובה בין מרכיבי המזון השונים והחמצן. הופעת ה-ROS מתרחשת בעיקר בתוך גופיפי המיטוכונדריאה בתהליך ייצור המולקולה עתירת האנרגיה - ATP הרדיקלים החופשיים נצמדים לחומרים יציבים כגון אנזימים, מולקולות של סוכרים, חלבונים ושומנים בכל הרקמות בגוף, ומטרתם לגזול מהחומר היציב את האלקטרון שחסר להם.

המולקולה היציבה של חלבון או חומר אחר הופכת ללא יציבה, ושוב כדי לשמור על יציבותה מחפשת את האלקטרון החסר ממולקולה אחרת, וזה גורם לתגובת שרשרת. תהליך זה משבש בגוף את פעילותם של הרקמות ועלול לשנות את מבנה ה- DNA בגנים.

גורמים המאפשרים יצירת כמות מוגברת של חלקיקי ROS הם:
1.המזונות המכילים בעיקר פחמימות ושומנים או תוצרים של שומן חשוף לחום גבוה בזמן בישול
2. פעילות גופנית אינטנסיבית. 3. חשיפה לגורמים סביבתיים כמו שמש וקרינה אולטרה סגולה וסטרס.בגוף קיימים תהליכים שמנטרלים ויכולים למנוע את הנזקים של ROS לרקמות. בתהליכים אלו מעורבים אנזימים כגון gluthatione superoxide dysmutase ו- catalases,ויטמינים כגון ויטמיןC , E ו- carotenoids או מינרלים כמו selenium. האנזימים והויטמינים מנטרלים 98 אחוז מה- ROS שנוצר, אולם 2 אחוז שלא נוטרלו מצליחים לגרום לנזק למרכיבים החיוניים בתוך התא. לכן, הגוף צריך לרענן ולייצר מחדש את החלבונים או האנזימים שנפגעו כתוצאה מהשפעת ה- ROS. יש לציין שעם הגיל עולה רמת הROS וביחד עם זאת יורדת היכולת של הגוף לנטרל את ה- ROS.

בטבע ובמיוחד בצמחים, נמצאים חומרים שונים וחזקים מאוד המנטרלים את הROS בצורה יעילה: פוליפלוונואידים (polyflavonoids ), פנולים (phenols ) וליגנין. תוספת של N-acetylcysteine( NAC) תורמת לפעולה תקינה של ה-glutathione, חומר זה משמש כאמצעי למניעת נזק לסחוס ורקמות חיבוריות נוספות כתוצאה מהשפעתם של ROS. מחקרים אחרים שפורסמו בספרות הראו ששימוש בחומרים אנטי-אוקסידנטים כתוספי מזון הוריד בצורה משמעותית את הנזק שגורמים רדיקלים חופשיים לאתלטי עילית ולאוכלוסיה רגילה.

קיים מבחר רחב של תוספי מזון ייחודים ובעלי השפעה חזקה לנטרול של רדיקלים חופשיים: סופר אנטי אוקסידנט (Super antioxidant ) ויטמין C 1000, פיקנוגרפין -Grapine with protectors) ) ואוורפלקס.

ב. ייצור אנרגיה ATP בגוף
על מנת שהספורטאי יוכל לעמוד במשימותיו, הוא זקוק לייצור מרבי של המולקולה עתירת האנרגיה אדנוזין-טרי-פוספט (ATP). מולקולות אלה מיוצרות בגופיפי המיטוכונדריה ואוגרות בתוכן, בדומה למצבר של מכונית, את האנרגיה הנחוצה להפעלת השרירים ותהליכים ביולוגים רבים. ספורטאי שבשלב מסוים בעבודתו אינו מסוגל לתת את מלוא התפוקה שלו, יש לראות זאת כביטוי לחוסר יכולת של המיטוכונדריה לייצר ATP בכמות מספקת לצרכיו.

הגוף מייצר ATP ע"י פרוק יסודות המזון בנוכחות חמצן (עבודה ארובית). ממולקולה אחת של סוכר(גלוקוזה) שנכנסת למיטוכונדריה, נוצרות 36 מולקולות של ATP ו 6 מולקולות של CO². כאשר השרירים פועלים ללא אספקה נאותה של חמצן,(עבודה אנארובית) פוחתת כמות ה- ATP שנוצרת, התפוקה תהיה יצירת 4 מולקולות של ATP בלבד בתוספת מולקולה של חומצת חלב על כל מולקולה של סוכר בתהליך הגליקוליזה. חשוב להבין תחילה את התהליכים הבסיסים הקיימים בגוף ליצירת ה- ATP בתוך התא: מולקולה של סוכר וחומצות אמינו יכולות להיכנס לתוך המיטוכונדריה רק לאחר שעבר שני שלבים עיקרים: א. הפיכת הסוכר וחומצה אמינו לחומצה פירובית, ב. הפיכת החומצה הפירובית ל acetyl CoA) Acetyl-Coenzyme A ).

אנזים ה pyruvate dehydrogenase- (PD ) משמש כ"הכשר" לכניסה של acetyl CoA למעגל קרבס. ה- PD מכיל בתוכו מולקולה של חומצה ליפואית וויטמין 1B. אנזימים אחרים במעגל קרבס מכילים אחד מויטמינים מסדרה B.

בשלב האחרון ביצירת ה-ATP, משתתפים 5 אנזימים שונים. כדי שמערכת זאת תפעל כראוי חייבים להיות זמינים החומרים הבאים: coenzyme Q10 (Q10 או Ubiquinone), ברזל, פוספט, אבץ, מגנזיום, וסידן. ה- Q10 מהווה חומר חשוב ביותר ליצור ATP וקיים בכל תאי הגוף, כ-50 אחוז ממנו בתוך המיטוכונדריה. ה- Q10 נמצא בריכוז הגבוה בשרירי הלב ושרירי השלד ובתאי הכבד. נמצאה תועלת רבה במתן Q10 במחלות הפוגעות בהתכווצות של שריר הלב והשלד כתוצאה מחוסר Q10 . Q10 נהרס בזמן בישול המזון בחום מעל 50 מעלות או לאחר חשיפתו לאור, לכן אספקתו במזון מוגבלת ולאורך זמן בהדרגה נוצר מחסור בגוף.

סיכום
בייצור מולקולה של ATP, מעורבים חומרי יסוד רבים כגון ויטמין מסדרת B , חומצה ליפואית, 10Q ומינרלים. בדיווחים רבים נמסר שספורטאים סובלים ממחסור של החומרים החיוניים הנ"ל, מצב שעלול לפגוע ביכולת הגופנית. יש לשקול מתן תוספים אלה לכל ספורטאי בעת מאמץ אינטנסיבי במשך תקופה ממושכת ובמיוחד לאלה שנוטים להראות סימני עייפות גופנית או מאמץ יתר. ביקומפלקס (B-Complex ) טי.אנ.טי TNT)), סינרגי (Cenergy), מינרל צ'י טוניק (Mineral Chi Tonic) וCo-q10 - מהווים שילוב מצוין של מרכיבים חיוניים ליצירת חלקיקי ATP.

ג. שינויים הורמונלים הקשורים לטיב המזון
ההורמונים הם מסרים כימים שבאמצעותם התאים מקבלים הוראות כיצד לבנות מחדש את מולקולות החלבונים, האנזימים וחומרים חיוניים אחרים לתפקוד תא. רוב ההורמונים ובמיוחד הורמון הגדילה והטסטוסטרון מופרשים בשינה בשעות הראשונות של שנת הלילה. לכן, הרמה של שני הורמונים אלה גבוהה בשעות המוקדמות של הבוקר. הורמון הקורטיזול מופרש בשעות האחרונות של שינת הלילה ומגיע לשיאו בין שעות 6- 8 בבוקר. במשך שעות היום הרמה של כל ההורמונים בדם יורדת. לכן, בודקים את הרמה הגבוהה של טסטוסטרון, הורמון הגדילה , IGF-1 , DHEA וקורטיזול בדם בשעה 7-8 בבוקר.

בשעות היום, הורמון הגדילה וטסטוסטרון מופרשים רק בתחילת מאמץ גופני, ואילו, הקורטיזול מופרש כ-45-30 דקות אחרי התחלת פעילות גופנית כלשהי (ראה איור 1 ) או כאשר קיים מצב של סטרס נפשי ממושך.

מחקרים רבים הראו שסוג המזון שאנו צורכים משפיע על רמת הורמונים מסוימים בדם:
* אכילת חלבונים לפני פעילות גופנית מעלה את רמת הורמון הגדילה ומורידה את רמת הקרוטיזול בדם.
* צום מעלה את רמת הורמון הגדילה.
* אכילת פחמימות לפני או אימון כושר או במהלכו גורמת לעליה ברמת האינסולין והסוכר בדם ומדכאת את ההפרשה של הורמון הגדילה ושריפה השומנים.

על מנת שנבין את היתרונות הטמונים בהרגלי תזונה נכונים, המאפשרים הפרשה מרבית של ההורמונים הרצויים אצל ספורטאים, נחלק את ההורמונים לשתי קבוצות: אנאבולים (בוני חלבוני השריר) וקטבולים (מפרקי חלבוני השריר).

ההורמונים האנאבולים העיקרים הם: טסטוסטרון והורמון הגדילה. הם מתאפיינים גם ביכולתם לפרק רקמת שומן (lipolitic hormones ). ההורמון הקטבולי העיקרי הוא הקורטיזול שגורם לפירוק חלבוני השריר ולאגירת שומן. הורמונים אחרים כמו גלוקגון ואינסולין במצבים מסוימים פועלים כאנאבולים ובמצבים אחרים כקטבולים, תלוי בתנאים המטבולים של הגוף.

על מנת שהגוף יפריש כמות מרבית של הורמונים רצויים בעת אימון כושר, יש להתאים לספורטאי תזונה מתאימה בהתאם לכללים הבאים:

1. תזונה מתאימה לפני האימון
* ספורטאי שהחל את אימון הכושר לאחר צום של 3 - 4 שעות, יהיה בעל רמת סוכר תקינה בדם ורמת אינסולין נמוכה. בתנאים אלה, הפרשות הורמון הגדילה והטסטוסטרון יתחילו כ-10 דקות לאחר תחילת אימון הכושר, ויגיעו לשיא כ-45 דקות לאחר מכן ( ראה איור 1 ).
* על מנת להעלות לרמה גבוהה יותר את הפרשת שני הורמונים אלה, מומלץ לקחת זמן קצר לפני תחילת האימון משקה של כ-50 גרם חומצות אמינו ובעיקר מסוג BACC.
* לא מומלץ לקחת לפני האימון "טבליות אנרגיה" שמכילות פחמימות בריכוז גבוה מכיוון שטבליות אלו יגרמו לעליית רמת האינסולין והסוכר בדם. מצב זה כפי שכבר ציינו, מדכא את הפרשת הורמון הגדילה, הטסטוסטרון והגלוקגון וכמות השומן שהגוף שורף בעת אימון. יש לציין ששריפה של חומצות שומן עדיפה על זו של הסוכר (הסבר יבוא בהמשך).
* סיבה נוספת להימנעות מפחמימות היא שרמה גבוהה של סוכר בדם גורמת לעליה ברמת חומצה אמינו טריפטופן (חומר ממנו נוצר הסרוטונין במוח). זה מסביר מדוע פחמימות יכולות להשפיע באופן שלילי על רמת המוטיבציה והאנרגיה המנטלית של הספורטאי ולגרום לו לחוש בעייפות גופנית הקשורה למאמץ. חלבוני מסוג BACC יכולים למנוע תופעה זאת.
* לכן, ההנחה הרווחת בין הספורטאים הגורסת שעליה ברמת הסוכר בדם לאחר אכילת הפחמימות לפני האימון או במהלכו יכולה להגביר את היכולת לבצע מאמץ ממושך, אינה נכונה. לקיחה פחמימות לפני מאמץ מתאימה רק לפעילות גופנית קצרה שנמשכת עד שתי דקות בלבד (ראה איור 2). הסיבה לכך היא שהגליקוגן המצוי במחסני השריר או הכבד (הכבד יכול לאגור כ-160 גרם גליקוגן זמין בלבד), מספיק רק עבור מאמץ לטווח קצר. הפחמימות גורמות לירידה ברמת הפרשת הורמון הגדילה במאמץ ומפחיתה את פירוק השומנים.

ספורטאי שמתאמן במשך זמן ארוך ורצוף יותר, זקוק לאספקה ממושכת של מקורות אנרגיה אחרים בנוסף לסוכר. אנרגיה זו מצויה בשפע בתהליך פירוק השומן והפיכתו לגליקוגן.
תהליך זה מתקיים רק כאשר יש רמה גבוהה של הורמון הגדילה והטסטוסטרון (שני הורמונים מפרקי שומן) בדם. יש לציין שהורמונים אלה אינן משפיעים על מטבוליזם של הסוכר.
על מנת לנצל את השומן ליצירת אנרגיה יש לשמור על הכללים הבאים:
1. להוריד את כמות הפחמימות בארוחות.
2. להגדיל בארוחות את כמות השומנים המורכבים משרשרת באורך בינוני של חומצת שומן רוויות. שומנים אלו נמצאים בעיקר בשמן canola, חמאה או שמן אגוז קוקוס. (לא בטיגון).
3. ארוחות של פחמימות בלבד (ללא חלבונים או שומנים) מתוכננות בצורה מבוקרת יומיים-שלושה בשבוע בלבד בשעות הצהריים. זה על מנת למנוע את השפעת הפחמימות על הפרשת ההורמונלית לפני אימון או בלילה.

שמירת על כללים אלה מעלה באופן משמעותי את הסבולת האירובית והאנאירובית של הספורטאים. ההשפעה ההורמונים האנאבולים על רקמת השומן ועל שריר השלד, מביאה לעליה ברמת חומצות השומן והטריגליצרידים בדם והגברת הפעילות האנזים Lipoprotein lipase המפרק את חומצות השומן. התברר שהגוף זקוק לחודש ימים על מנת להתאים את עצמו, מבחינה מטבולית, לתנאים התזונתיים החדשים: מעבר מדיאטה רב פחמימות לדיאטה רב שומן ומעט פחמימות. יכולת המאמץ של הספורטאים תשתפר במידה רבה, לעיתים באופן דרמטי, כפי שמעידים מחקרים שבוצעו בנושא זה. הסיבה לשיפור זה קשורה באופן שבו שריר השלד מקבל אספקה רצופה של מקורות לאנרגיה. כנראה האנרגיה המתקבלת משומנים רווים, בעלי שרשרת קצרה, (ערך קלורי 9 ) היא יעילה יותר מאשר בדרך פרוק הפחמימות (ערך קלורי 4).

2. תזונה מתאימה אחרי אימון
שעה לאחר התחלת המאמץ הגופני מתרחשים שלושה תהליכים: רמת ההורמון הגדילה והטסטוסטרון יורדות ( איור 1 ) ורמת הקורטיזול בדם עולה. יש לשים לב במיוחד לעליה ברמת הקורטיזול. ההשפעה הקטבולית של הקורטיזול על שריר השלד, מתחיל תהליך פירוק חלבוני השריר, שחרור חומצות אמינו למחזור הדם וירידה בחילוף חומרים בגוף, כלומר איבוד מסת השריר.
לפי מחקרים רבים, על מנת למנוע את פירוק חלבוני השריר, שתית משקה שמכיל חומצות אמינו בעיקר מסוג BCAA או ארוחה עשירה בחלבונים אחרי האימון גורמת לתגובות הבאות בגוף:
* ירידה ברמת הקורטיזול בדם ומניעת פירוק חלבוני השריר.
* זירוז בניית חלבוני השריר ע"י מניעת העברת חומצות אמינו למחזור הדם.
נוסף לכך, רמת הקורטיזול בדם עולה גם כאשר הגוף מאבד נוזלים ומלחים בעת המאמץ הגופני ומזרזת את פירוק החלבונים. על כן, חשוב מאוד לשתות מים המכילים מינרלים בכמות מספקת במהלך האימון ואחריו. השתייה מונעת את הצטמקות התאים, שומרת על שלמות החלבונים בשריר השלד, מקטינה את הפרשת הקורטיזול ומאפשרת אספקת אנרגיה זמינה הנחוצה לפעילות תקינה של תאי הגוף, בעיקר בזמן מאמץ ממושך .

3. תזונה מתאימה מחוץ לשעות אימון
a. על מנת לשמור על רמות גבוהות של הורמונים אנבוליים, יש להימנע מלאכול פחמימות שעתיים-שלוש לפני השינה. רמה גבוהה של אינסולין או סוכר בדם בלילה מפריעה להפרשה תקינה של הורמונים אנאבולים בשעות הראשונות של הלילה וזו הסיבה שהספורטאי יתעורר עייף בבוקר.
b. על מנת לעודד ולהגביר את הפרשת הורמונים אנבולים בלילה, מומלץ לשתות לפני השינה מנה נוספת של 50 גרם חומצות אמינו או מי גבינה או חלבונים מסוג BACC. חומצות אמינו גורמות להפרשת גליקגון ובהימצאותו להפרשה של הורמון הגדילה והטסטוסטרון בלילה. הספורטאי יתעורר בבוקר רעננן ואנרגטי.

c. ההשפעה האנאבולית של הטסטוסטרון והורמון הגדילה, לבנייה מחדש של חלבוני השריר מתחילה כ- 24 – 48 שעות לאחר הפרשת ההורמונים הללו ומתרחשת בשרירים הנמצאים במצב של מנוחה בלבד. לכן, באימון הבא, רצוי להימנע מלהשתמש באותם שרירים שהשתמשנו באימון הקודם אלא להפעיל קבוצת שרירים אחרת. כך, יתאפשר לשני הורמונים אלה לבנות שוב את חלבוני שריר שנמצא בתנאים אופטימלים של מנוחה.

על מנת להשיג הפרשה מרבית של הורמונים, ניתן להשתמש בתוספי מזון הדרושים למטרה זו כמו למשל ה- סיינר-פרוטאין Syner-protein)) - אבקה המיועדת לאספקה סדירה של חומצות אמינו חיוניות מסוג BACC שהגוף אינו מסוגל ייצר בעצמו. ביחד עם החלבונים ממקור צמחי, סיינר פרוטין מספק ויטמינים ומינרלים חיוניים אחרים, לתמיכה בתפקודי הגוף הבסיסים של ספורטאים.

ד. השפעה של אורח חיים על הפרשת הורמונים השונים

1. סטרס
אחד הגורמים הקריטיים שמשפיעים על הישגי הספורטאים הם מצבי מתח. כתוצאה ממתח נפשי מופרש קורטיזול בכמות מוגברת. הקורטיזול, נןסף על כך שהוא מעודד אגירת שומן הוא גם מוריד את פעילות המערכת החיסונית והמערכת ההורמונלית (הטסטוסטרון, DHEA). לעתים קרובות, ההישגים הדלים של ספורטאים הם תוצאה של מתח נפשי וחרדה לפני התחרות. העברת מסרים חיובים ע"י המאמן, מדיטציה, תזונה נכונה ובמיוחד לפני השינה, יגרמו לשינה מרעננת לפני התחרות ויתרמו להורדת רמת הסטרס ושיפור התוצאות. שינה טובה ומרעננת היא חיונית להסגת הפרשה הורמונלית מרבית בלילה כפי שתיארתי קודם. השינה חייבת להיות בחשכה על מנת לעורר הפרשה של מלטונין. בזמן שינה "טובה" הגוף והמוח אוגרים אנרגיה חיובית. כל הפרעה בשינה עלולה להגביר את מצב הסטרס. לבעיות בשינה ניתן לסייע ע"י מתן 0.5 – 1.0 מ"ג מלטונין.

2. אלכוהול
שתיית אלכוהול שגורמת להרעלת אלכוהול והשפעתו נמשכת יותר מ- 24 שעות. כתוצאה מכך, מופיעות שיבושים במערכת ההורמונלית: עליה בפרשת הקורטיזול וירידה ברמת הטסטוסטרון והורמון הגדילה בדם, פגיעה בתפקוד בשרירים השלד והלב.

3. עישון
העישון מונע את פעולת האינסולין על הסוכר, ולכן רמת הסוכר והאינסולין בדם עולה באופן משמעותי. העישון גורם גם לירידה בתפקוד המיני בגלל התכווצות כלי דם קטנים.

סיכום
ספורטאי שמודע לחשיבות התזונה נכונה, אורך חיים בריא ואימון מתאים למקצועו יכול להגיע להפרשה הורמונלית מרבית בדרך טבעית ללא צורך בשימוש בתכשירים סינטטים למיניהם שעלולים לגרום לו גם נזק. תזונה נכונה על ידי שילוב מתאים של חלבונים, פחמימות ושומנים יגרמו לשינוים מטבוליים משמעותיים בגוף ולשימוש חומצות שומן כמקור אנרגיה העיקרי של השריר. תזונה נכונה תאפשר לו גם לבנות ולפתח מסה של שריר השלד על ידי בניית חלבוני השריר בקצב הולם. מינרלים ויטמינים ונוגדי חמצון ותוספי מזון אחרים יכולים לתרום לשיפור התהליך של חילוף חומרים ולמניעת נזקים עתידיים הקשורים באופן ישיר או בעקיפין לפעילות ספורטיבית אינטנסיבית.

מקורות:
1. Ahtiainen JP et al Acute hormonal responses to heavy resistance exercise in strength athletes versus nonathletes Can J Appl Physiol. 2004 Oct;29(5):527-43.
2. Groschl M et al Endocrine responses to the oral ingestion of a physiological dose of essential amino acids in humans J Endocrinol. 2003 Nov;179(2):237-44.
3. Micic D et al. Growth hormone response to GHRH + GHRP-6 in type 2 diabetes during euglycemic and hyperglycemic clamp Diabetes Res Clin Pract. 2004 Jan;63(1):37-45.
4. Lambert EV et al. Enhanced endurance in trained cyclists during moderate intensity exercise following 2 weeks adaptation to a high-fat diet Eur J Appl Physiol 1994;69;289.
שאר המקורות שמורים במערכת
הכתבה פורסמה במגזין "עולם הריצה", גיליון 121, המופץ חינם לכל חברי מועדון "איילות"
 

חפש
 
 אין להשתמש במידע שבאתר כתחליף לאבחנה ולטיפול רפואי מוסמכים והאחריות לגבי התוצאות חלה על המשתמש בלבד
כל הזכויות שמורות ל ד"ר אלכס ארדיטי עיצוב ובניית אתר: אינטרטק בניית אתרים
לייבסיטי - בניית אתרים