התעמלות המוח
ההתעמלות המוחית' מונעת את ההידרדרות השכלית", טוען ד"ר אלכס ארדיטי
"אני חושב משמע אני קיים". אותה הברקה של אבי הפילוסופיה המודרנית רנה דקארט, מקבלת היום גם משמעות מדעית. כשאנו חושבים נוצרים קשרים עצביים חדשים בין תאי המוח. מחקרים נוירולוגיים רבים מצביעים על קשר ישיר בין הזרמה שוטפת של מידע חדש למוח ובין עלייה באיכות הזיכרון ושאר התפקודים השכליים הגבוהים במוח האדם.

מסתבר שתשבצי הגיון, אתגרים לימודיים ושינון מתמטי גורמים לעלייה באספקת הדם, החמצן והגלוקוז לתאי המוח (המורעבים תמידית) שלנו ומצילים אותם ממוות טראגי בלתי הפיך. ככל שאנו מתבגרים, אנו מאבדים מספר גדל והולך של תאי עצב במוח, במיוחד מקליפת המוח.

"ההתעמלות המוחית' מונעת את ההידרדרות השכלית", טוען ד"ר אלכס ארדיטי, מומחה למניעת מחלות, רפואה פנימית וקרדיולוגיה ממדיקל סנטר אחוזת ראשונים. "הירידה באיכות הזיכרון שלנו אינה מתרחשת ביום אחד. זה מתחיל עם: 'נו, השנייה זכרתי איך קוראים לו' או 'רציתי להגיד לך משהו נורא חשוב, זה ממש עמד לי על קצה הלשון', וממשיך כשאנחנו מגלים ששכחנו תאריכים חשובים ומספרי טלפון שהשתמשנו בהם כל יום. אנשים נוטים להתעלם מהסימנים הקטנים שהמוח משגר אלינו, למרות שמדובר בנורות אדומות מהבהבות הרומזות על ירידה באיכות הזיכרון".

כל זה לא אומר שאם שכחתם את יום ההולדת של האחיינית שלכם - תוך חודש כבר לא תוכלו לתקשר עם הסביבה. זה רק אומר שלמוח שלנו יש דרכים משלו לאותת לנו על תחילתה של הידרדרות. החדשות הטובות הן שהמצב ההתחלתי הזה הפיך בהחלט. הרעיון הוא פשוט להתחיל לעשות, ויש הרבה מה לעשות. וכדי שלא תשכחו שאתם צריכים לזכור, מומלץ לתלות את הכתבה שלפניכם על המקרר.

מוח זללן
"איכות הזיכרון שלנו תלויה באיכות הספיגה, הלמידה והאחסון של תאי המוח", מציין ד"ר ארדיטי. "כאשר המידע שלמדנו מאוחסן במוח בצורה מסודרת - נזכור טוב יותר. פגיעה באיכות הזיכרון או לחילופין - אמנזיה - אובדן הזיכרון, נגרמים כתוצאה מפגיעה ישירה או עקיפה בתפקודם התקין של תאי העצב במוח. פגיעה כזו יכולה להיגרם כתוצאה מתאונת דרכים בה הראש נחבל, הלם נפשי (למשל לאחר פיגוע), חרדות, דיכאון קליני, הפחתה או חסימה של זרימת הדם למוח כתוצאה משבץ מוחי או התקף לב, זיקנה, נטילת תרופות הרגעה מסוימות, שתייה מוגזמת של אלכוהול, שוק חשמלי, מחסור בוויטמינים, הורמונים או שומנים חיוניים עקב הרגליי תזונה לקויים.

"המוח הוא איבר תובעני. למרות שמשקלו רק כחמישה אחוזים ממשקל הגוף, הוא צורך כ-20 אחוז מכלל אספקת הדם, החמצן והאנרגיה היומיים שלנו. 'הדלק' העיקרי של המוח הוא הגלוקוז ולכן, כאשר רמת הסוכר בדם נמוכה מתחוללות הפרעות בתפקוד, כמו קשיים בלמידה ובריכוז וזיכרון חלש.

"הנוירונים מתקשרים ביניהם באמצעות נוירוטרנסמיטרים - חומרים כימיים המוליכים את הגירוי העצבי, שנוצרים במערכת העצבים המרכזית כתוצאה מפירוק רכיבים תזונתיים. ירידה באיכות הגירוי העצבי בין התאים במוח נובעת מירידה ברמת הנוירוטרנסמיטרים. אצטילכולין הוא הנוירוטרנסמיטר החשוב ביותר בסיוע לצלילות הזיכרון והמחשבות. הוא המעורב מספר אחת בשמירה על הקשבה וריכוז תקינים. רמת הייצור שלו הולכת ופוחתת עם הגיל, והפרעות בייצורו יגרמו לחוסר ריכוז ובלבול ומכאן לקשיי זיכרון ולמידה. על מנת למנוע את התופעות הללו אני ממליץ על תזונה עשירה בחלבונים \ חומצות אמיניות, בעיקר פנילאלנין וטירוזין המצויים בעוף, בסויה ובמוצרי החלב, להגברת ייצור ההורמון נוראפינפרין החיוני בתהליך היצירה של זיכרונות לטווח הארוך".

במטרה למנוע את תהליך הירידה בתפקוד המנטלי ממליץ ד"ר ארדיטי על שינויים בהרגלי התזונה, על נטילת תוספי מזון ועל טיפול הורמונלי חלופי. את כולם, הוא מדגיש, יש לבצע אך ורק תחת פיקוח צמוד של רופא\ה או תזונאי\ת קליני\ת.

"לתזונה יש השפעה אדירה על הביצועים השכליים, על המוטיבציה ועל הריכוז", אומר ד"ר ארדיטי. "המוח הוא איבר אקטיבי מאוד מבחינה מטבולית, מה שהופך אותו לזללן תובעני של אנרגיה זמינה ומצד שני, לסלקטיבי מאוד. מעט מאוד מזונות עוברים את מחסום דם המוח. המדע הנוירו-תזונתי מדגיש את חשיבות הרכב המולקולה המנסה להיכנס למוח. הוכח כי כימיקלים מסוימים, המצויים במזונות או בתוספי מזון, מסוגלים לסייע למוח בשיפור היכולות השכליות, חידוד הקליטה והזיכרון לטווח הארוך והקצר, צלילות המחשבה, מיקוד רמת הריכוז, מהירות התגובה והעלאת רמת התפקודים הסנסו-מוטוריים". אפילו סוג השומן שאנחנו מכניסים לפה ורמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים נמצאו כמשפיעים על בריאות המוח. רמה גבוהה של שומנים מעלה את צמיגות הדם, הופכת אותו לסמיך יותר, מקשה על זרימתו וכך מונעת מעבר של מספיק דם וחמצן לתאי המוח.

"'ההתעמלות המוחית' מונעת את ההידרדרות השכלית"

תזכרו מה אתם אוכלים
ד"ר ארדיטי מספק את מדריך התזונה לשיפור הזיכרון - מהם המרכיבים ההכרחיים למוח ומהם המקורות הטובים ביותר לקבלם מהמזון.
שומנים חיוניים. ישנן שתי חומצות שומן המכונות "חיוניות" כיוון שהגוף לא יכול לייצר אותן בעצמו והן חייבות להגיע מהמזון: אומגה 3 ואומגה 6 הנקראות גם חומצותEPA . שתיהן ידועות כמשמעותיות מאוד גם בהתפתחות התקינה של מוח העובר במהלך ההריון ובתקופת הינקות. הנוירוטרנסמיטרים עוברים דרך הקרום השומני של הנוירונים ויש לשמר את הקרומים. פעולות הלמידה והזיכרון יוצרות כל הזמן קשרים עצביים חדשים בין תאי המוח ואנו זקוקים לחידוש מתמיד ואספקה שוטפת של חומר שומני חיוני היוצר קרומים חדשים והגנה שוטפת לתאי המוח. המקורות העשירים ביותר באומגה 3: דגים טריים, כמו סלמון, מקרל, טונה, סרדינים, ושמן דגים כתוסף מזון. המקורות העשירים ביותר באומגה 6: שמן חריע, שמן סויה, שמן קנולה ושמן אגוזים.

כולין. הכולין הוא חומר המוצא של האצטילכולין הנוצר מפירוק של לציטין. הוא אינו עמיד בחום ומאבד חלק מתכונותיו התזונתיות בתהליך החימום והעיבוד התעשייתי. לכן אדם שתזונתו מבוססת על מזון תעשייתי, עלול לסבול ממחסור בכולין. המזונות העשירים בלציטין: חלמון ביצה, כבד, בשר, בוטנים, פולי סויה, סובין, אורז מלא ושיבולת שועל.

חלבונים. רקמות המוח רכות ובנויות מחלבון, שומן ומים. החלבונים הכרחיים לבניית תאים חדשים, לציפוי העצבים ולייצור הורמונים, אנזימים ונוירוטרנסמיטרים. מקורות החלבונים המומלצים: קטניות, נבטי חיטה ותירס, סויה, אגוזי אדמה, שומשום, גרעיני חמניות, גבינות ודגים או עוף (לא מטוגנים ולא חרוכים או שרופים על האש).

אנטיאוקסידנטים. התזונה של האדם המודרני מבוססת על פחמימות מעובדות: לחם לבן, עוגות, פסטה. בתהליך הביוכימי בו הן הופכות לאנרגיה זמינה נוצרים אלפי רדיקלים חופשיים - אוקסידנטים (מחמצנים). הרדיקל החופשי הוא מולקולה מסוכנת ששואפת כל הזמן להשלים את עצמה על ידי גניבת אלקטרון ממולקולות אחרות. פעולה זו של מאות אלפי הרדיקלים החופשיים שנוצרים בגופנו, גם כתוצאה מעישון, זיהום סביבתי וקרינת השמש, פוגעת בין השאר גם במוח. כמות גדולה של רדיקלים עלולה לגרום לחמצון השומנים חיוניים, להרוס את מבנה החלבונים ולשנות את ריכוז הנוירוטרנסמיטרים. האנטיאוקסידנטים "נותנים" לרדיקל החופשי את האלקטרון שהוא "מחפש" ובכך מנטרלים את פעילותו ההרסנית.

מקורות אנטיאוקסידנטיים יעילים:
ויטמין E; מזונות עשירים בוויטמין E: דגנים מלאים, כבד, נבטי חיטה, שעועית יבשה, שמנים צמחיים;
ויטמין C; מזונות עשירים בוויטמין C: פרי הדר, ירקות ירוקים, מלון, קיווי, גויאבה, עגבניה; קו אנזים Q10; חומצה ליפואית;

ויטמין A ׁ(אפשר לקחת גם כבטא קרוטן); מזונות עשירים בוויטמין A: פירות וירקות כתומים, צהובים וירוקים כהים, ביצים, חלב, כבד, גבינות; תה ירוק; עגבניות ומלון;
מזונות עשירים ב- RESVATROL(מרכיב אנטי מחמצן): ענבים אדומים, יין אדום, כרוב אדום, שזיפים ושאר הירקות והפירות הסגולים-אדומים; גלוטטיון - אנטי מחמצן חזק מאוד, המצוי גם באבוקדו, אשכולית, תפוז, ברוקולי, כרובית, אפרסק, במיה, אספרגוס, אבטיח, תפוח אדמה, עגבנייה, קישוא;
ויטמינים מסוג B, בהם במיוחדB12 (המעורב ביצירת המיילין - מעטפת תאי העצב) וחומצה פולית, משמעותיים מאוד להתפתחות הנורמלית של מערכת העצבים המרכזית, משתתפים בהעברת הדחפים העצביים ובשחרור אנרגיה; מזונות עשירים בוויטמיני B: ירקות ירוקים עליים, בשר, שיבולת שועל, ביצים וקטניות, במיוחד שעועית יבשה ונבט חיטה.

טיפול הורמונלי חלופי. "השליטה המוחית על הפעילות הלא רצונית של הגוף מושגת על ידי שני מנגנונים חשובים - מערכת העצבים והפעילות ההורמונלית", אומר ד"ר ארדיטי. "הירידה ברמת ההורמונים בדם מתחילה סביב גיל המעבר, 40-50. אצל נשים הדבר מתבטא בירידה ברמות האסטרוגנים ואצל גברים חלה צניחה ברמות הטסטוסטרון. שני הורמונים אלה ידועים בהשפעתם המיטיבה על תפקוד המוח ושמירת איכות הזיכרון".

ד"ר ארדיטי ממליץ לבדוק גם את תפקוד בלוטת התריס - התיארואיד. "הטיפול החלופי מבוסס על הורמונים ביולוגיים הניתנים במשחה והוא מומלץ יותר מהטיפול ההורמונלי השכיח, המבוסס על הורמונים סינתטיים. ההורמונים הסינתטיים הניתנים דרך הפה, עברו שינוי כימי כדי לאפשר את ספיגתם דרך הקיבה. הגוף אינו מזהה אותם כחומר טבעי ולכן נוצרות תופעות לוואי המגבירות את רמות האסטרוגן בדם מעבר לרמה הרצויה. עודף הורמונים יכול להוביל לקרישת יתר של הדם ואף לסרטן. מריחת ההורמונים הביולוגיים במשחה, על אזור נטול שיער, מעלה את רמת ההורמונים ב-100 אחוז, ללא פגיעה בכבד".

ההתעמלות המוחית' מונעת את ההידרדרות השכלית", טוען ד"ר אלכס ארדיטי
"אני חושב משמע אני קיים". אותה הברקה של אבי הפילוסופיה המודרנית רנה דקארט, מקבלת היום גם משמעות מדעית. כשאנו חושבים נוצרים קשרים עצביים חדשים בין תאי המוח. מחקרים נוירולוגיים רבים מצביעים על קשר ישיר בין הזרמה שוטפת של מידע חדש למוח ובין עלייה באיכות הזיכרון ושאר התפקודים השכליים הגבוהים במוח האדם.

מסתבר שתשבצי הגיון, אתגרים לימודיים ושינון מתמטי גורמים לעלייה באספקת הדם, החמצן והגלוקוז לתאי המוח (המורעבים תמידית) שלנו ומצילים אותם ממוות טראגי בלתי הפיך. ככל שאנו מתבגרים, אנו מאבדים מספר גדל והולך של תאי עצב במוח, במיוחד מקליפת המוח.
"ההתעמלות המוחית' מונעת את ההידרדרות השכלית", טוען ד"ר אלכס ארדיטי, מומחה למניעת מחלות, רפואה פנימית וקרדיולוגיה ממדיקל סנטר אחוזת ראשונים. "הירידה באיכות הזיכרון שלנו אינה מתרחשת ביום אחד. זה מתחיל עם: 'נו, השנייה זכרתי איך קוראים לו' או 'רציתי להגיד לך משהו נורא חשוב, זה ממש עמד לי על קצה הלשון', וממשיך כשאנחנו מגלים ששכחנו תאריכים חשובים ומספרי טלפון שהשתמשנו בהם כל יום. אנשים נוטים להתעלם מהסימנים הקטנים שהמוח משגר אלינו, למרות שמדובר בנורות אדומות מהבהבות הרומזות על ירידה באיכות הזיכרון".

כל זה לא אומר שאם שכחתם את יום ההולדת של האחיינית שלכם - תוך חודש כבר לא תוכלו לתקשר עם הסביבה. זה רק אומר שלמוח שלנו יש דרכים משלו לאותת לנו על תחילתה של הידרדרות. החדשות הטובות הן שהמצב ההתחלתי הזה הפיך בהחלט. הרעיון הוא פשוט להתחיל לעשות, ויש הרבה מה לעשות. וכדי שלא תשכחו שאתם צריכים לזכור, מומלץ לתלות את הכתבה שלפניכם על המקרר.

מוח זללן
"איכות הזיכרון שלנו תלויה באיכות הספיגה, הלמידה והאחסון של תאי המוח", מציין ד"ר ארדיטי. "כאשר המידע שלמדנו מאוחסן במוח בצורה מסודרת - נזכור טוב יותר. פגיעה באיכות הזיכרון או לחילופין - אמנזיה - אובדן הזיכרון, נגרמים כתוצאה מפגיעה ישירה או עקיפה בתפקודם התקין של תאי העצב במוח. פגיעה כזו יכולה להיגרם כתוצאה מתאונת דרכים בה הראש נחבל, הלם נפשי (למשל לאחר פיגוע), חרדות, דיכאון קליני, הפחתה או חסימה של זרימת הדם למוח כתוצאה משבץ מוחי או התקף לב, זיקנה, נטילת תרופות הרגעה מסוימות, שתייה מוגזמת של אלכוהול, שוק חשמלי, מחסור בוויטמינים, הורמונים או שומנים חיוניים עקב הרגליי תזונה לקויים.

"המוח הוא איבר תובעני. למרות שמשקלו רק כחמישה אחוזים ממשקל הגוף, הוא צורך כ-20 אחוז מכלל אספקת הדם, החמצן והאנרגיה היומיים שלנו. 'הדלק' העיקרי של המוח הוא הגלוקוז ולכן, כאשר רמת הסוכר בדם נמוכה מתחוללות הפרעות בתפקוד, כמו קשיים בלמידה ובריכוז וזיכרון חלש.

"הנוירונים מתקשרים ביניהם באמצעות נוירוטרנסמיטרים - חומרים כימיים המוליכים את הגירוי העצבי, שנוצרים במערכת העצבים המרכזית כתוצאה מפירוק רכיבים תזונתיים. ירידה באיכות הגירוי העצבי בין התאים במוח נובעת מירידה ברמת הנוירוטרנסמיטרים. אצטילכולין הוא הנוירוטרנסמיטר החשוב ביותר בסיוע לצלילות הזיכרון והמחשבות. הוא המעורב מספר אחת בשמירה על הקשבה וריכוז תקינים. רמת הייצור שלו הולכת ופוחתת עם הגיל, והפרעות בייצורו יגרמו לחוסר ריכוז ובלבול ומכאן לקשיי זיכרון ולמידה. על מנת למנוע את התופעות הללו אני ממליץ על תזונה עשירה בחלבונים \ חומצות אמיניות, בעיקר פנילאלנין וטירוזין המצויים בעוף, בסויה ובמוצרי החלב, להגברת ייצור ההורמון נוראפינפרין החיוני בתהליך היצירה של זיכרונות לטווח הארוך".

במטרה למנוע את תהליך הירידה בתפקוד המנטלי ממליץ ד"ר ארדיטי על שינויים בהרגלי התזונה, על נטילת תוספי מזון ועל טיפול הורמונלי חלופי. את כולם, הוא מדגיש, יש לבצע אך ורק תחת פיקוח צמוד של רופא\ה או תזונאי\ת קליני\ת.

"לתזונה יש השפעה אדירה על הביצועים השכליים, על המוטיבציה ועל הריכוז", אומר ד"ר ארדיטי. "המוח הוא איבר אקטיבי מאוד מבחינה מטבולית, מה שהופך אותו לזללן תובעני של אנרגיה זמינה ומצד שני, לסלקטיבי מאוד. מעט מאוד מזונות עוברים את מחסום דם המוח. המדע הנוירו-תזונתי מדגיש את חשיבות הרכב המולקולה המנסה להיכנס למוח. הוכח כי כימיקלים מסוימים, המצויים במזונות או בתוספי מזון, מסוגלים לסייע למוח בשיפור היכולות השכליות, חידוד הקליטה והזיכרון לטווח הארוך והקצר, צלילות המחשבה, מיקוד רמת הריכוז, מהירות התגובה והעלאת רמת התפקודים הסנסו-מוטוריים". אפילו סוג השומן שאנחנו מכניסים לפה ורמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים נמצאו כמשפיעים על בריאות המוח. רמה גבוהה של שומנים מעלה את צמיגות הדם, הופכת אותו לסמיך יותר, מקשה על זרימתו וכך מונעת מעבר של מספיק דם וחמצן לתאי המוח.

"'ההתעמלות המוחית' מונעת את ההידרדרות השכלית"

תזכרו מה אתם אוכלים
ד"ר ארדיטי מספק את מדריך התזונה לשיפור הזיכרון - מהם המרכיבים ההכרחיים למוח ומהם המקורות הטובים ביותר לקבלם מהמזון.
שומנים חיוניים. ישנן שתי חומצות שומן המכונות "חיוניות" כיוון שהגוף לא יכול לייצר אותן בעצמו והן חייבות להגיע מהמזון: אומגה 3 ואומגה 6 הנקראות גם חומצותEPA . שתיהן ידועות כמשמעותיות מאוד גם בהתפתחות התקינה של מוח העובר במהלך ההריון ובתקופת הינקות. הנוירוטרנסמיטרים עוברים דרך הקרום השומני של הנוירונים ויש לשמר את הקרומים. פעולות הלמידה והזיכרון יוצרות כל הזמן קשרים עצביים חדשים בין תאי המוח ואנו זקוקים לחידוש מתמיד ואספקה שוטפת של חומר שומני חיוני היוצר קרומים חדשים והגנה שוטפת לתאי המוח. המקורות העשירים ביותר באומגה 3: דגים טריים, כמו סלמון, מקרל, טונה, סרדינים, ושמן דגים כתוסף מזון. המקורות העשירים ביותר באומגה 6: שמן חריע, שמן סויה, שמן קנולה ושמן אגוזים.
כולין. הכולין הוא חומר המוצא של האצטילכולין הנוצר מפירוק של לציטין. הוא אינו עמיד בחום ומאבד חלק מתכונותיו התזונתיות בתהליך החימום והעיבוד התעשייתי. לכן אדם שתזונתו מבוססת על מזון תעשייתי, עלול לסבול ממחסור בכולין. המזונות העשירים בלציטין: חלמון ביצה, כבד, בשר, בוטנים, פולי סויה, סובין, אורז מלא ושיבולת שועל.
חלבונים. רקמות המוח רכות ובנויות מחלבון, שומן ומים. החלבונים הכרחיים לבניית תאים חדשים, לציפוי העצבים ולייצור הורמונים, אנזימים ונוירוטרנסמיטרים. מקורות החלבונים המומלצים: קטניות, נבטי חיטה ותירס, סויה, אגוזי אדמה, שומשום, גרעיני חמניות, גבינות ודגים או עוף (לא מטוגנים ולא חרוכים או שרופים על האש).
אנטיאוקסידנטים. התזונה של האדם המודרני מבוססת על פחמימות מעובדות: לחם לבן, עוגות, פסטה. בתהליך הביוכימי בו הן הופכות לאנרגיה זמינה נוצרים אלפי רדיקלים חופשיים - אוקסידנטים (מחמצנים). הרדיקל החופשי הוא מולקולה מסוכנת ששואפת כל הזמן להשלים את עצמה על ידי גניבת אלקטרון ממולקולות אחרות. פעולה זו של מאות אלפי הרדיקלים החופשיים שנוצרים בגופנו, גם כתוצאה מעישון, זיהום סביבתי וקרינת השמש, פוגעת בין השאר גם במוח. כמות גדולה של רדיקלים עלולה לגרום לחמצון השומנים חיוניים, להרוס את מבנה החלבונים ולשנות את ריכוז הנוירוטרנסמיטרים. האנטיאוקסידנטים "נותנים" לרדיקל החופשי את האלקטרון שהוא "מחפש" ובכך מנטרלים את פעילותו ההרסנית.
מקורות אנטיאוקסידנטיים יעילים:
ויטמין E; מזונות עשירים בוויטמין E: דגנים מלאים, כבד, נבטי חיטה, שעועית יבשה, שמנים צמחיים;
ויטמין C; מזונות עשירים בוויטמין C: פרי הדר, ירקות ירוקים, מלון, קיווי, גויאבה, עגבניה; קו אנזים Q10; חומצה ליפואית;
ויטמין A ׁ(אפשר לקחת גם כבטא קרוטן); מזונות עשירים בוויטמין A: פירות וירקות כתומים, צהובים וירוקים כהים, ביצים, חלב, כבד, גבינות; תה ירוק; עגבניות ומלון;
מזונות עשירים ב- RESVATROL(מרכיב אנטי מחמצן): ענבים אדומים, יין אדום, כרוב אדום, שזיפים ושאר הירקות והפירות הסגולים-אדומים; גלוטטיון - אנטי מחמצן חזק מאוד, המצוי גם באבוקדו, אשכולית, תפוז, ברוקולי, כרובית, אפרסק, במיה, אספרגוס, אבטיח, תפוח אדמה, עגבנייה, קישוא;
ויטמינים מסוג B, בהם במיוחדB12 (המעורב ביצירת המיילין - מעטפת תאי העצב) וחומצה פולית, משמעותיים מאוד להתפתחות הנורמלית של מערכת העצבים המרכזית, משתתפים בהעברת הדחפים העצביים ובשחרור אנרגיה; מזונות עשירים בוויטמיני B: ירקות ירוקים עליים, בשר, שיבולת שועל, ביצים וקטניות, במיוחד שעועית יבשה ונבט חיטה.
טיפול הורמונלי חלופי. "השליטה המוחית על הפעילות הלא רצונית של הגוף מושגת על ידי שני מנגנונים חשובים - מערכת העצבים והפעילות ההורמונלית", אומר ד"ר ארדיטי. "הירידה ברמת ההורמונים בדם מתחילה סביב גיל המעבר, 40-50. אצל נשים הדבר מתבטא בירידה ברמות האסטרוגנים ואצל גברים חלה צניחה ברמות הטסטוסטרון. שני הורמונים אלה ידועים בהשפעתם המיטיבה על תפקוד המוח ושמירת איכות הזיכרון".

ד"ר ארדיטי ממליץ לבדוק גם את תפקוד בלוטת התריס - התיארואיד. "הטיפול החלופי מבוסס על הורמונים ביולוגיים הניתנים במשחה והוא מומלץ יותר מהטיפול ההורמונלי השכיח, המבוסס על הורמונים סינתטיים. ההורמונים הסינתטיים הניתנים דרך הפה, עברו שינוי כימי כדי לאפשר את ספיגתם דרך הקיבה. הגוף אינו מזהה אותם כחומר טבעי ולכן נוצרות תופעות לוואי המגבירות את רמות האסטרוגן בדם מעבר לרמה הרצויה. עודף הורמונים יכול להוביל לקרישת יתר של הדם ואף לסרטן. מריחת ההורמונים הביולוגיים במשחה, על אזור נטול שיער, מעלה את רמת ההורמונים ב-100 אחוז, ללא פגיעה בכבד".

חפש
 
 אין להשתמש במידע שבאתר כתחליף לאבחנה ולטיפול רפואי מוסמכים והאחריות לגבי התוצאות חלה על המשתמש בלבד
כל הזכויות שמורות ל ד"ר אלכס ארדיטי עיצוב ובניית אתר: אינטרטק בניית אתרים
לייבסיטי - בניית אתרים