כולסטרול גבוה
אחת התופעות השכיחות בגיל מבוגר בשני המינים היא התפתחות של כולסטרול גבוה בדם. המסלול של ייצור הכולסטרול בתאים הוא כדלקמן (איור 1(:
איור 1 – שרטוט המראה את התהליך המקוצר של ייצור הכולסטרול והקו-אנזים Q10בתוך התאים. הצומת העיקרי בתהליך זה הנו האנזים HMG-CoA Reductase. פעילתו של אנזים זה נפסקת על ידי סטטינים (תרופות להורדת הכולסטרול) ועקב כך נגרמת ירידה בייצור של הכולסטרול ושל הקו-אנזים Q10בתאים
            הכולסטרול הנו חומר טבעי שהגוף אינו יכול להתקיים בלעדיו. הוא מיוצר באופן קבוע בתוך כל אחד מהתאים בגוף ובעיקר בתאי הכבד, בתהליך מורכב, שמתואר בקיצור באיור 1. 75% ממנו מיוצרים בגוף ו-25% מגיעים מהמזון. תאי הכבד מעבירים חלק מהכולסטרול שהם מייצרים למחזור הדם כדי לספק אותו לשאר תאי הגוף. רמת הכולסטרול בתוך התא אינה משתנה הרבה, אבל רמתו בדם משתנה בעיקר על ידי גורמים תזונתיים אשר משפיעים על ספיגת הכולסטרול במעיים או על ייצור הכולסטרול בתוך הכבד: למשל, אכילת כמות גדולה של פחמימות, הגורמת לעליית הכולסטרול. הגורם התורשתי הוא מינורי ונדיר בגיל מבוגר.
לכולסטרול תפקידים רבים בגוף:
  • מרכיב את הממברנה בתאים, המאפשרת העברה מבוקרת של מים, של מלחים ושל חומרים ביולוגיים שונים לתוך התא וממנו החוצה כדי לשמור על התפקוד התקין שלו;
  • מרכיב חשוב של מערכת העצבים, כלומר של תאי העצבים ושלוחותיהם, העוטף ומבודד את אותם כדי לאפשר הובלת גירויים חשמליים לאזורים שונים בגוף וממנו חזרה למוח;
  • משמש חומר גלם לייצור הורמוני המין (עמוד שלישי איור 12) באשכים, שחלות והורמונים אחרים בבלוטות יותרת הכליה, כגון אלדוסטרון וקורטיזון;
  • ויטמין D מיוצר מכולסטרול אחרי שהוא נחשף לקרני השמש בעור;
  • מרכיב חשוב במיץ המרה מכיוון שהוא מאפשר את דילול השומנים במעיים ומכין אותם להספגתם ולעיבודם בכבד;
  • נכנס לתוך המיטוכונדריה על מנת לייצר חלקיקי אנרגיה זמינה - ATP - הנחוצה לפעילות תקינה של האנזימים בתוך התא.
           הכולסטרול והשומנים במזון אינם נמסים במים ואינם יכולים לנוע בדם באופן חופשי, אלא כחלק מקומפלקס המורכב מתרכובות שונות של שומנים וכן בחלבונים בשם ליפו-פרוטאינים ((lipoproteins. כלומר, לבו של ליפו-פרוטאין מכיל חלבון ועליו שכבות של סוגים שונים של שומנים. גם קו-אנזים Q10, ויטמין E, ויטמין D ואומגה 3 מובלים בדם כשהם מחוברים באמצעות ליפו-פרוטאינים. קיימים סוגים שונים של ליפו-פרוטאינים, וההבדלים ביניהם קשורים לגודל של המולקולה, לצפיפותה ולמרכיבים השונים בה. קיימים ארבע סוגים עיקרים של נושאי ליפו-פרוטאינים המעניינים אותנו: א. כילו-מיקרון (chylomicron) - מולקולה גדולה; ב. ליפו-פרוטאינים בעלי צפיפות נמוכה מאוד (VLDL); ג. בעלי צפיפות נמוכה (LDH); ד. בעלי צפיפות גבוהה (HDL). השומנים העיקריים הם ה-LDL וה-HDL בגלל חשיבותם המכרעת בהתפתחות של טרשת עורקים.
  1. הכילו-מיקרון הוא ליפו-פרוטאין המיוצר בתאי המעיים, כדי לאפשר ספיגת שומנים מהמזון והעברתם לכבד לעיבוד נוסף. הוא מכיל חלבונים המחוברים (בדרגה יורדת) לטריגליצרידים, לפוספו-ליפידים (phospholipids) ולכולסטרול.
  2. הליפו-פרוטאין בצפיפות נמוכה מאוד (VLDL) מיוצר בכבד ומאפשר לשומנים השונים ולכולסטרול בפרט לנוע בסביבה המימית של מחזור הדם. ה-VLDL מכיל טריגליצרידים, כולסטרול וחלבונים, והוא מגיע לכל תאי הגוף ומספק את הטריגליצרידים והכולסטרול לתאים.
  3. ה-LDL, הנקרא גם "הכולסטרול הרע", הוא תוצר של התפרקות הטריגליצרידים מה-VLDL והוא מכיל כ-45% כולסטרול LDL וחלבונים. ה-LDL מביא את הכולסטרול מהכבד לשימושו בכל התאים בגוף. מולקולה של LDL היא קטנה, וכאשר הוא נקשר לקולטן שלו בתאים, הוא עובר את הממברנה בתאים בקלות ונכנס לתוכם לשימושים הביולוגיים שלהם. ה-LDL מתאפיין בנטייתו להתחמצן בהשפעת רדיקלים חופשיים או להתחבר למולקולה של סוכר, ואלה הופכים אותו למולקולה רעילה. כתוצאה מכך, כאשר ה-LDL נמצא בתוך התא ובמיוחד בתוך תאי האנדותל - שהם השכבה החד-תאית שעוטפת את הדפנות הפנימיות של כלי דם - הוא מחומצן וגורם לראקציה כימית מקומית ולתגובה דלקתית מקומית בתוך תאים אלה, ומעורר את המערכת החיסונית לפעול נגדם. בנוסף, המערכת החיסונית שולחת לאזור תאים לבנים הבולעים את התאים שבהם ה-LDL, והם נפגעים בעצמם גם בגלל ה-LDL המחומצן. כך, בתאי האנדותל ותחתיו נבנה באופן אטי רובד (פלאק), מין "בית קברות", המורכב מהתאים שבהם ה-LDL ומכדוריות לבנות מתות, שהגיעו בעקבות הדלקת המקומית שהתפתחה באנדותל. במשך הזמן רבדים אלה גדלים ועלולים בעתיד לחסום באופן הדרגתי את זרימת הדם בעורקים שנפגעו.
  4. ה-HDL נקרא גם "הכולסטרול הטוב", מכיוון שהוא מביא את עודף הכולסטרול מהתאים בחזרה לכבד. ה-HDL הוא מולקולה קטנטונת, המכילה רק כ-30-20% כולסטרול והשאר חלבון. הוא נצמד לתאי האנדותל בדפנות של כלי הדם ובתאים אחרים, ולוקח עמו מולקולה של כולסטרול בחזרה לכבד לעיבוד נוסף. כלומר ה-HDL מונע את הצטברות הכולסטרול בדופנות העורקים ומונע את ההתפתחות של טרשת עורקים. לכן, רמה גבוהה של HDL מבטיחה אנדותל "נקי" מכולסטרול. תפקיד חשוב נוסף של ה-HDL הוא לספק כולסטרול לבלוטות האשכים, השחלות ויותרת הכליה כחומר גלם לייצורם של ההורמונים על ידי בלוטות אלה. לכן, רמה מיטבית של HDL מסייעת למניעת הצטברות רבדים של כולסטרול בדפנות הפנימיות של העורקים.
  5. הטריגליצרידים: לאחר ארוחה, תאי הכבד הופכים את עודף הסוכר והשומנים שהתאים אינם משתמשים בהם לייצור אנרגיה, למולקולות של טריגליצרידים. הן מאוחסנות בתאי הכבד או שהוא הופך אותן למולקולה של VLDL, הנשפך למחזור הדם כדי להביא את הטריגליצרידים לתאי השומן או לשרירים. באזורים אלה נאגרים הטריגליצרידים לשימוש עתידי. לכן, תפקידם לשמש מאגר של אנרגיה. במידת הצורך, כמו למשל בשעת פעילות גופנית, האנזימים יכולים לפרק את המולקולה של הטריגליצרידים מתאי השומן או השריר בחזרה לסוכר ולחומצות שומן וכדי ליצור באמצעותם חלקיקי אנרגיה ATP. כאשר הטריגליצרידים מצטברים בתאי הכבד בגלל חוסר שימוש, הכבד גדל והופך לכבד שומני. כך אנזימי הכבד נשפכים למחזור הדם לאחר שבתאי הכבד נוצרת צפיפות יתר של שומנים. כדי להתחיל לפרק את הטריגליצרידים לאנרגיה בכבד ובתאי שומן נחוצות לפחות שתים עשרה שעות בלי לאכול פחמימות, ואז הטריגליצרידים מתחילים את תהליך ההתפרקות לגורמים. אם אנו נמנעים מאכילת פחמימות במשך תקופה מסוימת, הטריגליצרידים יכולים לגרום לירידה במשקל ולנסיגה מהמצב של כבד שומני עד שאנו משילים מגופנו את המשקל (שומן( שאנו מעוניינים, ואנזימי הכבד בדם חוזרים לערכים נורמליים.
סיבות לעליית הכולסטרול בדם
מכיוון שהכולסטרול ממלא תפקיד חיוני בגוף, בגיל מבוגר כל שינוי בצריכת הכולסטרול יכול לגרום לעלייה ברמתו בדם:
  1. ירידה ברמת הייצור של ההורמונים שמקורם מכולסטרול, כגון טסטוסטרון, אסטרדיול (E2), פרוגסטרון, DHEA, T3 (המיטוכונדריה משתמשת בפחות שומנים לייצור אנרגיה), היא תופעה שכיחה אצל אנשים מעל גיל ארבעים ויותר. כך, אצל גברים ונשים, בתקופה זאת אנו עדים לעלייה ברמת הכולסטרול בדם המלווה בירידה ברמת הורמוני המין או להופעה של תת-פעילות של בלוטת התריס.
  2. התאים והמיטוכונדריות בפרט אינם משתמשים במספיק כולסטרול לייצור חלקיקי אנרגיה ATP.
  3. כתוצאה מירידה בחלוקת התאים לשני תאים חדשים, יש ירידה בצריכת הכולסטרול לבניית הממברנות של התאים.
  4. כאשר איננו חשופים מספיק לשמש, פחות כולסטרול הופך לוויטמין D, וכך הוא מסייע לעלייה בכולסטרול בדם.
  5. הכמות של מיץ המרה יורדת, הצפיפות של מיץ המרה עולה, והוא הופך לאבני המרה.
טיפול באמצעות סטטנים גורם לירידה בפעילות של המיטוכונדריות בגלל ירידה בקו-אנזים Q10, ולכן הפעילות של המיטוכונדריה יורדת, והתאים משתמשת בעוד פחות כולסטרול לייצור אנרגיה
אז מה עושים
הגישה הגיונית ביותר היא לעלות את הרמת של ההורמונים הטבעיים לרמה שהיו לנו בגיל צעיר על מנת לחדש את המאגר של חומרים ביולוגים בתאים לחדש את הפעילות של המיטוכונדריה.
 
 
 
 
 
 
 
 

חפש
 
 אין להשתמש במידע שבאתר כתחליף לאבחנה ולטיפול רפואי מוסמכים והאחריות לגבי התוצאות חלה על המשתמש בלבד
כל הזכויות שמורות ל ד"ר אלכס ארדיטי עיצוב ובניית אתר: אינטרטק בניית אתרים
לייבסיטי - בניית אתרים